הכינוס המתוכנן, ה-Samoa Arts Fono, אינו רק ועידה רשמית אלא מימוש של מסורת ה"פונו" — מרחב שבו הקשבה והסכמה רחבה קודמות להחלטות. תחת חסות UNESCO, האמנים והאומנים של האיים, בהם ה-Tufuga (רבי-אומנים), מתכנסים כדי להבטיח שהידע על יצירת ה-'Ie Samoa, אותן מחצלות טקסיות דקיקות, לא ייעלם עם הגעתם של בדים תעשייתיים זולים. עבור תושבי סמואה, המחצלת אינה רק חפץ; היא מטבע חברתי המוחלף בחתונות, בלוויות ובהכתרת מנהיגים.
המפגשים המקדימים, המכונים Upu ma Tala ("מילים וסיפורים"), נועדו לבסס מחדש את מעמדן של האמנויות המסורתיות בתוך מסגרת התרבות הלאומית. בתקופה שבה המהירות היא חזות הכל, מלאכת ה-Siapo (ציור על בד קליפת עץ) וה-Tatau (קעקוע מסורתי) דורשות מהאדם את היקר שבמשאבים: זמן וסבלנות אין קץ.
הקיום האנושי בסמואה שזור בטבע הסובב אותו. כדי לעטר את שולי המחצלות, האורגות עדיין מחפשות את נוצותיו האדומות של ציפור הלורי, וכל מכה של פטיש עץ הברזל על קליפת התות הנייר מהדהדת את אותן תנועות שבוצעו באיים הללו לפני מאות שנים. הכינוס באפריל אינו מבקש להקפיא את התרבות במוזיאון, אלא להבטיח שהידיים המיומנות ימשיכו להחזיק בחוטים המחברים בין האדם לאדמתו ולקהילתו.