המחלה שבה לקתה האישה, הידועה כ-IgG4-related disease, היא אויב חמקמק. היא גורמת למערכת החיסון ליצור גושים דמויי גידולים ולהצטלקות של רקמות באיברים חיוניים, תהליך שבעבר דרש טיפול ממושך בסטרואידים במינון גבוה. עבור המטופלת הזו, הטיפולים הקונבנציונליים לא הספיקו. היא נזקקה למשהו מדויק יותר, כזה שיודע להבחין בין התאים הנחוצים לאלו שזורעים הרס.
ברגע שהתקבל אישור ה-FDA לשימוש בתרופה אינביליזומאב עבור מחלה זו, פעל הצוות הרפואי בבית החולים תואם במהירות. התרופה פועלת כצייד ממוקד: היא נצמדת לחלבון ה-CD19 שעל פני תאי ה-B, אותם תאים האחראים על התגובה הדלקתית המשובשת, ומנטרלת אותם במקורם. זהו הליך של הנדסה ביולוגית עדינה, המבוצע בתוך זרם הדם.
במהלך הטיפול, שרר בחדר שקט מתוח שנשבר רק על ידי הקצב הקבוע והחרישי של מכשיר העירוי. הנוזל השקוף שזרם אל ורידיה של הצעירה ייצג את פסגת המדע המודרני, אך עבורה הוא היה פשוט הדרך חזרה לחיים רגילים. ד"ר אל-נקבי, שהתבונן בתהליך, זיהה בו לא רק הישג טכנולוגי, אלא רגע של הקלה אנושית עמוקה.
כיום, המטופלת נמצאת תחת מעקב שוטף במרפאה באל-עין. המעבר מחיפוש נואש מעבר לים לטיפול מתקדם בבית משקף שינוי יסודי בנגישות של הרפואה המותאמת אישית. עבור אלו הסובלים ממחלות יתום נדירות, הדיוק של המולקולה החדשה הוא שמבטיח כי השנים הבאות לא יוקדשו למאבק במחלה, אלא פשוט לחיים בצל השליטה בה.