השקט ששרר בשמורה מאז שנות השמונים לא היה מקרי. הוא היה עדות דוממת לכישלון האדם לשמור על ענקי היבשת מפני ציידים. אך בשנת 2005 החל תיקון שקט; בחוות זיאווה הוקם גרעין רבייה קטן, שהתבסס על ארבעה קרנפים מקניה ושניים נוספים שהוטסו במטוס מטען מיוחד מפלורידה הרחוקה. סם מוואנדה, המנהל את רשות הטבע של אוגנדה, ראה כיצד הקבוצה הקטנה הופכת עם השנים לעדר של ממש, עד שהמקום צר היה מלהכילם.
ההחלטה להעביר את ארבעת הפרטים הראשונים לשמורת אג'אי היא חזרה אל שורשי העבר. השמורה קרויה על שמו של צ'יף אג'אי, מנהיג מקומי שבשנות השלושים של המאה הקודמת הקים שם מקלט לקרנפים ביוזמתו הפרטית. כעת, תחת פיקוחם של אנשי WildLandscapes, נסגר המעגל ההיסטורי.
המסע בין זיאווה לאג'אי דרש הכנה של שנים. היה עליהם להבטיח כי האדמה תוכל לשאת שוב את כובד משקלם של אוכלי העשב המסיביים הללו, וכי הקהילות המקומיות יראו בהם שכנים ולא טרף. כשארבעת הקרנפים נעלמו בתוך הצמחייה הסבוכה של השמורה, הם לא רק עברו מקום; הם השיבו לאזור את המקצב האקולוגי שנזנח לפני דור.
היה זה הרגע שבו הפכה התוכנית התיאורטית למציאות המורגשת ברעד קל של האדמה תחת הרגליים.
זהו הצעד הראשון בתוכנית לאומית רחבה יותר, הצפויה להימשך עם העברות נוספות. בתוך ענני האבק שהותירה משאית ההובלה, נותרה ההבנה כי השיקום אינו מסתכם רק במספרים ובסטטיסטיקה, אלא ביכולת להחזיר לטבע את מה שנגזל ממנו בטעות ובאלימות.