המכשיר שפיתחה, MoyoECG, אינו דומה למכונות האק"ג המסורתיות שעיצובן כמעט לא השתנה מאז אמצע המאה הקודמת. הוא אינו דורש תריסר אלקטרודות נפרדות או נייר תרמי שנוטה להצהיב ולדהות בחום המשווני של מזרח אפריקה. במקום זאת, מוהוהו יצרה התקן לביש המשתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח את המקצב הלבבי בזמן אמת, גם במקומות שבהם אין קו טלפון או שקע בקיר.
הצורך בטכנולוגיה כזו אינו תיאורטי. במרפאות כפריות רבות, המוגדרות כמתקנים ברמה 2 ו-3, התקציב אינו מאפשר החלפת כבלים פגומים או רכישת גלילי נייר להדפסה. מוהוהו ביקשה להעניק לאחיות בקהילות המבודדות את אותה יכולת אבחון הקיימת בבתי החולים הגדולים בנאירובי, מבלי שהן יצטרכו להמתין למומחה שאיננו בנמצא.
בסוף מרץ נבחרה מוהוהו לרשימה הקצרה של פרס אפריקה לחדשנות הנדסית של האקדמיה המלכותית להנדסה. היא אחת מתוך 16 יזמים מ-11 מדינות, ביניהן נציגים ראשונים מניז'ר ומלסוטו, המבקשים לרתום את הידע המקצועי לטובת הקהילה. עבור מוהוהו, המועמדות לפרס היא שלב בתהליך ארוך של ליווי והכשרה שיסתיים באוקטובר ביוהנסבורג.
המכשיר פועל ללא צורך בחיבור לרשת החשמל או לאינטרנט, ומביא יכולת אבחנה מקצועית אל המקומות שבהם היא לא הייתה זמינה מעולם.
העבודה על MoyoECG ממשיכה להתרחב, תוך שהיא מנווטת בין דרישות הרגולציה של מועצת הרוקחות והרעלים הלאומית לבין המציאות היומיומית של המרפאות. מוהוהו אינה מנסה להחליף את הרופא, אלא להעניק לו עיניים ואוזניים במקומות שבהם השקט המתוח של חוסר הידיעה היה פעם המציאות היחידה.