במקום הלהב המסורתי של המנתח, השתמש הצוות הרפואי בכוחה של הפיזיקה. גז ארגון המוזרם בלחץ גבוה דרך קצה המחט יצר "כדור קרח" פנימי בטמפרטורה שצנחה אל מתחת ל-40- מעלות צלזיוס. בעוד ד"ר עלא, מומחה לרדיולוגיה התערבותית, כיוון את ההקפאה בדיוק מתמטי, עמד לצדו ד"ר שימי יונס, מומחה לרפואה גרעינית, ועקב אחר חומר הסימון הרדיואקטיבי שהוזרק למטופל.
השילוב בין שתי הטכנולוגיות העניק לרופאים את היכולת הנדירה לראות לא רק את המבנה הפיזי של הגידול, אלא את החיים הפועמים בתוכו כשהם דועכים. ברגע שהקור חדר אל התאים, האור המייצג את פעילות הגידול על המסך הלך ונמוג. זהו רגע של שקט כירורגי, שבו הטכנולוגיה הופכת לכלי שרת בידיו של רופא המבקש להשמיד את המחלה מבלי לפגוע ברקמה הבריאה הסובבת אותה.
ההליך, שנתמך על ידי צוות הרדמה בראשות ד"ר בלקאדי כמאל, מסמן מעבר לגישה אישית ומדודה יותר בטיפול האונקולוגי במרוקו. השימוש בבינה מלאכותית למיקום הגידול איפשר לצוות לפעול בביטחון בתוך המבנה המורכב של אזור השכם, מקום שבו ניתוח פתוח היה עלול להותיר צלקות עמוקות ומגבלות תנועה קשות.
ביסודו של דבר, הסיפור אינו רק על מכונות מתקדמות או גזים בלחץ גבוה. זהו סיפורם של שלושה רופאים שעמדו סביב מיטה אחת בקזבלנקה, ובאמצעות שילוב של מדע מודרני וקור רוח אנושי, הצליחו להפוך איום מוחשי לפיסת קרח דוממת, הנמסה לאיטה בתוך הגוף המשתקם.