המתנדבות של ארגון Baby Line, הזרוע המעשית של עמותת The Peace Agency, מביאות איתן יותר מאשר רק בגדי תינוקות, סבונים ומוצרי היגיינה. בכל חבילה המונחת על המיטה הלבנה מקופלת הכרה בערכה של האם ובזכותו של הרך הנולד להתחלה מכובדת. עבור רבות מהנשים במתקן הרפואי הגדול הזה, המשרת אוכלוסייה שרובה נשענת על רפואה ציבורית דלת אמצעים, המגע האנושי והחבילה המוכנה מראש הם משענת במציאות שברירית.
הביקורים הללו, הנערכים מדי חודש בבתי חולים שונים במחוז קוואזולו-נאטאל, אינם מסתכמים בחלוקה טכנית של ציוד. המתנדבות עוצרות ליד כל מיטה, מקשיבות לסיפורים הקטנים של הלידה ומציעות מילה של עידוד לאמהות שיוצאות אל עולם שבו המחסור הוא אורח קבוע. זהו רגע של שותפות גורל בין נשים, החוצה גבולות של מעמד חברתי.
בית החולים נושא כיום את שמה של ויקטוריה מקסנגה, פעילה נגד משטר האפרטהייד שבעצמה הוכשרה כמיילדת באותם מסדרונות ממש, שנים רבות לפני שפנתה למאבקים משפטיים ופוליטיים. ישנה עדינות היסטורית בעובדה שהמקום שבו למדה מקסנגה להעניק חיים, ממשיך לשמש זירה לחסד פשוט וישיר.
כאשר המתנדבות עוזבות את המחלקה, הן משאירות אחריהן לא רק בגדים נקיים ותכשירים, אלא גם את הידיעה שמישהו מחוץ לכותלי בית החולים חשב על האם ועל הילד שזה עתה נולד. הפעילות של Baby Line, המנוהלת ממרכז הארגון בדרבן צפון, שואפת להתרחב לבתי חולים נוספים, מתוך הבנה שהצורך בנחמה בסיסית הוא אוניברסלי ואינו תלוי בדבר.