בלב רמות פפואה גינאה החדשה, בגובה של יותר מ-2,200 מטרים מעל פני הים, המרחק הוא המכשול הגדול ביותר בין אדם לבין הישרדותו. פיליפ טלפה, מנהל מחוז טמבול, מתאר מציאות שבה בעבר לא היה קיים כל מתקן רפואי באזור הקהילה. אלו שנזקקו לטיפול נאלצו להסתמך על רכבי הובלה ציבוריים — משאיות בעלות ארגז פתוח וספסלי עץ קשיחים — שחצו בקושי רב את השטח המשובש למרגלות הר גילובה.
כאשר ניקינדי נשאה את ילדה השלישי, המציאות בקהילת פלקס כבר נראתה אחרת. המרפאה החדשה שהוקמה בלב הכפר אינה עוד צריף עץ זמני, אלא מבנה קבוע המצויד בלוחות סולאריים המבטיחים תאורה בכל שעות היממה ומערכות לאספקת מים זורמים. עבור הנשים ברמות הגבוהות, זהו המקום הראשון שבו הן יכולות ללדת בחדר ייעודי, בליווי צוות מקצועי המתגורר באתר, מבלי להפקיר את גורלן לחסדי הדרכים.
השינוי אינו מסתכם רק בקירות בטון ובציוד רפואי. המידע הרשום במחברות הנייר הוחלף במערכת מידע בריאותית אלקטרונית, המאפשרת לאנשי הצוות לעקוב אחר חיסונים וטיפולים באמצעות טאבלטים המסוגלים לפעול גם ללא חיבור רציף לרשת. התשתית הזו, שנתמכה על ידי הבנק האסייתי לפיתוח וממשלת אוסטרליה, נועדה לגשר על הפער בשיעורי תוחלת החיים הנמוכים באזור האוקיינוס השקט.
במקום שבו הטבע נותר פראי וקשה למעבר, היכולת של אם לגשת אל מרפאה במרחק הליכה קצר היא ביטוי של כבוד אנושי בסיסי. קאלה ניקינדי אינה צריכה עוד להביט אל האופק בחיפוש אחר עזרה; העזרה כבר מחכה לה בביתה.