המין החדש, המשתייך לסוג Drawida, התגלה כשהוא נושא סימן היכר ייחודי: שדה איברי מין זכריים מחורץ, פרט אנטומי קטן המפריד בינו לבין קרוביו למשפחה. למרות גודלו המזערי, ה-Drawida vazhania נושא עמו היסטוריה ביולוגית עתיקה; בני משפחתו, ה-Moniligastridae, נפוצים בעיקר בתת-היבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה, והם נבדלים משלשולים אחרים במבנה פנימי הכולל מספר קיבות טחינה הממוקמות מאחורי איברי הרבייה שלהם.
היצורים הללו חיים ללא נקבוביות גב, אותם פתחים קטנים המפרישים נוזל לשמירה על לחות העור אצל שלשולים אחרים. חסרון זה הופך אותם לתלויים לחלוטין בחופת היער ובשכבות העלים הנושרים; רק שם, בתוך הלחות המוגנת, הם יכולים לנשום ולשרוד. זהו קיום עדין התלוי באיזון הדק של המערכת האקולוגית בשמורה, שהוקמה עוד באמצע המאה הקודמת כדי להגן על עושר של עשרות מיני סחלבים וצמחי מרפא.
כאשר פוקדת הבצורת את האזור, השלשולים הללו מפגינים כושר הישרדות יוצא דופן: הם חופרים עמוק אל תוך תת-הקרקע, בונים לעצמם תאים מרופדים בריר, וקושרים את גופם בקשר הדוק וזעיר כדי לצמצם את אובדן הנוזלים ולשקוע בתרדמה. גילוי המין החדש בקרלה אינו רק תוספת לרשימות המדעיות, אלא עדות לחיוניותן של המערכות הסמויות מן העין, המעבדות ללא הרף את האדמה ומבטיחות את המשך צמיחתו של היער מעליהן.