זאנג הבין את הטרגדיה השקטה של ארצו: מיליוני בני אדם החיים במרחבים הכפריים של קמרון נאלצו עד כה להשלים עם גורלם, פשוט משום שהמרחק בינם לבין רופא מומחה היה בלתי עביר. הטאבלט שעיצב, המופעל באמצעות מסך מגע, הופך כל מרפאה נידחת לתחנת קצה של מומחיות רפואית. ארבע אלקטרודות אלחוטיות המוצמדות לחזהו של המטופל מתרגמות את קצב הלב לאותות דיגיטליים, הנודדים דרך רשתות הטלפון הנייד אל שולחנו של קרדיולוג בעיר מרוחקת.
הפתרון אינו רק טכנולוגי, אלא אנושי וכלכלי. תמורת דמי מנוי שנתיים של כ-48 דולרים, יכול אדם שפרנסתו דחוקה לזכות במעקב רפואי רציף. המכשיר עצמו נבנה כדי לשרוד את תלאות התשתית המקומית, עם סוללה המסוגלת להחזיק מעמד שש שעות ללא טעינה, עמידה בפני הפסקות החשמל התכופות המאפיינות את האזור.
הדרך אל הייצור התעשייתי עברה דרך יוטיוב. לאחר שזאנג פרסם סרטון המפרט את חזונו ואת הצורך במימון, הגיעה התהודה עד ללשכת הנשיאות. חברת Himore Medical Equipments שהקים ביאונדה החלה להרכיב את המכשירים מחלקים מיובאים, תוך שהיא הופכת רעיון מופשט לכלי עבודה בידיהם של אחים ואחיות במרפאות שדה.
כיום, כאשר חולה במחוז מרוחק חובש את האלקטרודות, הוא אינו רואה את המורכבות ההנדסית של זאנג. הוא רואה רק את המכשיר השחור והדק שמביא אליו, בתוך דקות ספורות, את קולו של המומחה ואת האבחנה שעשויה להציל את חייו.