השיקום לא קרה בן לילה. הוא החל עוד בשנת 2001, בפעולה צנועה של פינוי צמחייה פולשת ודילול משקעים בקרקעית הלגונות. באזור שבו הטבע נדחק בעבר מפני התעשייה, החלו אנשי קרן מואבה להעמיק את אגן המים ולנטוע צמחיית גדות מקומית. זהו תהליך של תיקון סבלני, שבו ידיים אנושיות פינו את הדרך כדי לאפשר לחיים לשוב ולתפוס את מקומם.
בלגונות המים המתוקים של פאלוס דה לה פרונטרה, המונחות על מערכת דיונות חוף עתיקה, החיים שבו לרחוש. בתוך המים השקטים שוחים כיום שמונה צבי ביצות אירופיים בוגרים, חלק מגרעין רבייה שהוקם כדי להבטיח את עתידו של המין באזור. השקט השורר שם כיום מטעה; מתחת לפני השטח ומעל לענפי העצים, מתקיימת מערכת אקולוגית מורכבת שחזרה לתפקד כסדרה.
הערך של המקומות הללו חורג מהמספרים היבשים של מיני הציפורים והזוחלים. לאורך השנה האחרונה, אלפי חוקרים וסטודנטים פסעו בשבילים הבוציים של מאריסמס דל אודיאל וארויו נגרו. עבורם, ועבור אלפי ילדי האזור, אלו אינן רק שמורות טבע, אלא מעבדות חיות שבהן אפשר לראות את כוחה של ההתמדה האנושית. המודל שנבנה כאן, המבוסס על תיקון פיזי של הנוף וטיפוח דור העתיד, מתחיל להיפרש כעת לעבר מערכות אקולוגיות נוספות ברחבי ספרד.