הדג שנחשף, שקיבל את השם המדעי Wadiichthys anbaawyi, היה טורף ימי בעל חזות מאיימת. שמותיו המדעיים של הממצא נבחרו בקפידה: הסוג קרוי על שם הוואדי שבו נמצא, והמין נקרא על שמו של ד"ר מוחמד איברהים אל-אנבאווי, מחלוצי הגיאולוגיה באוניברסיטת קהיר, מחווה של כבוד מצד תלמידיו וממשיכי דרכו. המאובן השתמר בצורה יוצאת דופן, כולל לסתותיו המשוננות והעצם הקדמית הייחודית שלו, המזכירה דוקרן מחודד שבלט מעבר ללסת העליונה.
צוות המחקר המשותף מאוניברסיטאות אל-ואדי אל-גדיד ודמנהור מצא את השרידים בתוך שכבות פוספט עמוקות. אלו הן שאריותיו של ים התיטיס הקדום, גוף מים אדיר שכיסה בעבר את דרום מצרים והפריד בין היבשות הגדולות של העולם העתיק. הגילוי משנה את המפה הפלאונטולוגית, שכן עד כה משפחת דגים זו תועדה רק בצפון אמריקה ובאירופה.
האנטומיה של ה-Wadiichthys מספרת סיפור על הישרדות וצייד. העצם הבולטת בחזית פניו שימשה ככל הנראה ככלי נשק, מעין דוקרן שנועד להמם דגים קטנים יותר לפני שייבלעו בין שיניו הדומות לשיני זוחל. עבור ד"ר אבו אל-ח'יר ועמיתיו, זוהי אינה רק ערימת עצמות מאובנות, אלא פיסה נוספת בפאזל של עולם ימי שנעלם כליל עם הכחדת הקרטיקון-פליאוגן.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Acta Palaeontologica Polonica, מחזקים את מעמדו של המרכז לפלאונטולוגיה של בעלי חוליות באוניברסיטת אל-ואדי אל-גדיד. במקום שבו פועלים היום מכרות לכריית דשן חקלאי, מצליחים החוקרים המצרים לחלץ את סודותיה של המערכת האקולוגית שרחשה כאן הרבה לפני שהאדם הראשון דרך על אדמת המדבר.