במהלך השנה האחרונה, אנשי הסוכנות הלאומית למחקר וחדשנות (BRIN) יצאו למסעות מחקר בנתיבים העתיקים שבין אסיה לאוסטרליה, חוצים את קו וולאס המפריד בין עולמות החי. מעבודתם זו עלו וצפו 32 מיני בעלי חיים חדשים, ביניהם חרקים, דגים וזוחלים, לצד 16 מיני צמחים, כולל חברים חדשים במשפחת הבגוניה המרהיבה, ושלושה מיני מיקרואורגניזמים. כמעט כולם, פרט לשניים, אינם קיימים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ מלבד באיים שבהם נמצאו.
הדגימות הובאו מהיערות הלחים של ג'אווה, מההרים של סולאווסי וממרחבי בורנאו. החוקרים, שפעלו תחת ארגון מחדש של מוסדות המדע במדינה, המשיכו את המסורת הארוכה של קטלוג החי והצומח שהחלה עוד במאה ה-19, כשהם מעבירים כל עלה וכל סנפיר תחת עדשת המיקרוסקופ כדי לוודא שמדובר בחידוש שטרם נרשם בספרי הטבע.
כל מין חדש כזה הוא עדות חיה למערכת אקולוגית שברירית. חלק מהמינים שנמצאו מוגדרים כמינים בעלי תפוצה צרה במיוחד, כאלו שחיים רק בנקיק סלע אחד או בעיקול נהר מסוים. הגילוי שלהם אינו רק הישג טקסונומי, אלא מחווה של תשומת לב אנושית כלפי עולם שהולך ומצטמצם. כאשר חוקר מזהה מבנה ייחודי בכנף של חרק או דפוס חדש בעורו של זוחל, הוא מקבע את קיומו של היצור הזה בזיכרון האנושי המשותף.
הרישומים המפורטים שהתפרסמו בכתבי העת המדעיים הבינלאומיים הופכים כעת לבסיס לתוכניות שימור חדשות. עבור המדענים באינדונזיה, המעבר מהשדה אל המעבדה בבוגור הוא מסע של פענוח חידת החיים באיים. שם, בין מיליוני הדגימות ההיסטוריות, מצטרפים השמות החדשים אל הרצף המתמשך של הבנת הטבע, מלאכת מחשבת שאין לה סוף, המבוצעת בענווה ובדיוק מדעי מול המרחב הפראי.