התאים הללו, המכונים תאי iPS, הם פרי עמלו של חתן פרס נובל שינייה יאמאנאקה, שהצליח לפני שני עשורים "לתכנת מחדש" תאים בוגרים למצב עוברי. במעבדתו של טקהאשי, תאים אלו הודרכו להפוך למפעלים קטנים המייצרים דופמין, המוליך העצבי שחולי פרקינסון כה זקוקים לו. בראשית מרץ 2026, לאחר שנים של ניסויים זהירים בשבעה מטופלים, העניק משרד הבריאות היפני אישור שיווק מותנה לטיפול המכונה Amchepry, ובכך הפך אותו למוצר הרפואי הראשון מסוגו בעולם המגיע לשימוש מסחרי.
כדי למנוע מהגוף לדחות את האורחים החדשים, נעשה שימוש בבנק תאים מתורמים בריאים בעלי התאמה גנטית ספציפית. המטופלים, שסבלו מרעידות ומנוקשות שיתקו את חייהם, הראו שיפור בתפקוד המוטורי לאחר שהתאים הושתלו ישירות לתוך הפוטמן, אזור עמוק במוח האחראי על התנועה.
במקביל, באוסקה, פיתח המנתח יושיקי סאווה פתרון לאיבר אחר שנוטה לבגוד בבעליו. הטיפול שלו, ReHeart, אינו מסתמך על הזרקה אלא על הנחה עדינה של יריעות תאים דקיקות, בעובי של עשירית המילימטר בלבד, על דופן הלב הפגוע. היריעות הללו, השקופות כמעט, אינן הופכות לחלק קבוע מהלב; הן נמסות לתוך הגוף לאחר מספר חודשים, אך לא לפני שהן מפרישות חומרים המעוררים את הלב להצמיח רשת של כלי דם חדשים.
האישור שניתן לשני הטיפולים הוא מותנה ומוגבל בזמן, צעד המאפשר לחולים ביפן לקבל את הטיפול כבר בקיץ 2026 בזמן שהחוקרים ממשיכים לאסוף נתונים על 75 מטופלים נוספים בכל מסלול. זוהי עבודה של סבלנות יפנית טיפוסית: עשרים שנה של מחקר תיאורטי שהבשילו לכדי מעשה רפואי המבקש לתקן את הגוף מבפנים, תא אחר תא.