השיטה החדשה, שתוארה על ידי עורכי Nature India כפיקחית במיוחד, פותרת בעיה נושנה שעיכבה את הבנתנו את מערכת העצבים. עד כה, כדי ללמוד כיצד עצב משתקם, נאלצו המדענים להרדים את מושאי המחקר שלהם שוב ושוב, או להסתפק בצילומים מקוטעים של פרטים שונים בשלבי החלמה שונים. כעת, בזכות השיטה שפותחה בהודו, ניתן לראות את האקסון — אותו סיב עצבי ארוך — צומח מחדש בזמן אמת, ממש כפי ששורש של צמח מחפש את דרכו באדמה.
הבחירה ב-C. elegans אינה מקרית. ליצור הקטן הזה, שאורכו בקושי מילימטר אחד, יש מערכת עצבים המורכבת ממספר קבוע ומדויק של תאים. המדענים משתמשים בלייזר מהיר כדי לחתוך סיב עצבי בודד מבלי לפגוע בתולעת עצמה, ואז ממתינים. השקיפות של גופה מאפשרת לראות, מבעד לעדשת המיקרוסקופ, את המנגנונים התאיים שמתעוררים לחיים כדי לאחות את הקרע.
ההבנה המעמיקה של רגעי ההתחדשות הללו חורגת מעבר לעולמה של התולעת הזעירה. המנגנונים המולקולריים המאפשרים לסיב העצבי לצמוח מחדש דומים לאלו הקיימים בבני אדם. היכולת לעקוב אחר התהליך ללא הפרעה חיצונית של חומרי הרדמה, המאטים את הפעילות התאית, מעניקה למדענים מבט נקי על האופן שבו המוח האנושי עשוי להחלים לאחר שבץ מוחי או התקפי אפילפסיה.
זהו ניצחון של סבלנות והתבוננות. במקום להסתמך על סטטיסטיקה של קבוצות גדולות, החוקרים בחרו להתמקד בפרט הבודד, בחוט העצבי היחיד, ובכוח החיות של התא השואף לשוב ולהתחבר אל שלמותו.