הכינוס, שזכה לשם "נתיבי מרפא", נערך כמענה ישיר לקריאת ועדת האמת והפיוס של קנדה להכיר במסורות הילידיות לא כשרידי עבר, אלא כחוכמה חיה. יאנג, העומד בראש המחלקה לרפואה סינית מסורתית במוסד, ראה לנגד עיניו את המשותף: שתי השיטות רואות באדם חלק ממארג חברתי וסביבתי רחב, ולא רק אוסף של תסמינים גופניים.
במרכז הדיונים עמד הקשר העמוק לאדמה. המשתתפים שוחחו על ה-Devil’s Club, שיח קוצני המקודש לעמי צפון-מערב האוקיינוס השקט, המזכיר במראהו ובסגולותיו את צמח הג'ינסנג האסייתי. הריח החריף של הצמחים הללו והמגע המשותף בעלים ובידע על השורשים יצרו קרבה שחצתה יבשות ותרבויות.
בשנת 2013 החלה הרשות לבריאות האומות הראשונות לנהל את שירותי הבריאות עבור תושבי המחוז, ובכך סללה את הדרך לשילוב רשמי של מרפאים מסורתיים בבתי החולים. אוניברסיטת קוואנטלן, ששמה מתרגם כ"רץ ללא לאות", הפכה למוסד הציבורי הראשון שהעניק הסמכה אקדמית לדיקור, כשהיא מחברת בין הדיסציפלינה המדעית לבין הענווה שבמסורת.
בסופו של יום, כשד"ר יאנג התבונן במשתתפים הנפרדים לשלום, לא היו אלו רק הפרוטוקולים הרפואיים שהשתנו. הייתה זו ההכרה ההדדית בכך שריפוי אמיתי דורש לא רק תרופות, אלא גם את היכולת לראות את האדם שמולך בתוך ההקשר של דורותיו ואדמתו.