השם שבחרה למיזם שלה, Kaaro, פירושו "כפר" בשפת הרוניאנקולה, והוא משקף נאמנה את המשימה שנטלה על עצמה יחד עם שותפה, ארתור מוסינגוזי. השניים הבינו כי הבעיה אינה מחסור בידע רפואי, אלא מחסור בנגישות: במדינה שבה רוב האוכלוסייה מתגוררת באזורים כפריים, המרחק לרופא הקרוב ביותר עשוי לעלות על 25 קילומטרים של דרכי עפר מאתגרות.
הפתרון הגיע בדמות מכולות משא ימיות שנפלטו משימוש בנמל מומבסה שבקניה. קיומוגישה הסבה אותן למרפאות מודולריות, מצוידות בלוחות סולאריים המאפשרים להן לפעול באופן עצמאי לחלוטין גם בכפרים שמעולם לא חוברו לרשת החשמל הלאומית. בתוך קירות המתכת הללו, אחיות מקומיות וטכנאי מעבדה מעניקים שירותי אבחון וטיפול ראשוני, כשהם מחוברים באמצעות טכנולוגיית טל-רפואה למומחים בבירה קמפלה.
אחד האתגרים המורכבים ביותר שלקחה על עצמה קיומוגישה הוא הטיפול בקהילות האיים ססה (Ssese) שבאגם ויקטוריה. עבור התושבים שם, קבלת טיפול רפואי דרשה בעבר שכירת סירות פרטיות והפלגה ממושכת ליבשת. כעת, מרפאות המכולה המותאמות לסביבה ימית מביאות את הבדיקות הקריטיות — מאולטרסאונד לנשים בהריון ועד הערכות פדיאטריות — היישר אל קו המים.
המודל הכלכלי של המיזם אינו נשען רק על סיוע, אלא על העצמה: האחיות המפעילות את המרפאות מקבלות הזדמנות להפוך לבעלות המקום בתוך שלוש עד חמש שנים. כך, רעש פתיחת דלתות המתכת הכבדות של המכולה בכל בוקר הפך לצליל המבשר לא רק על מרפא, אלא על נוכחות קבועה ויציבה של רפואה אנושית בלב הקהילה.