החוקר ד"ר ברי ג'וליאנדי אינו מחפש פלאות, אלא את המנגנון הכימי החבוי בתוך הסיבים המעוצים. יחד עם עמיתיו, ביניהם מיילה סוהנדרה ופרופ' הודא דארוסמן, הוא בודד תמציות מהגבעול של צמח ה-Phanera semibifida. החוקרים זיהו בתמצית תכולה עשירה של פוליפנולים, חומרים נוגדי חמצון הממלאים תפקיד קריטי בבלימת תהליכים דלקתיים בגוף האדם.
בסדרת ניסויים מבוקרים, גילו המדענים כי התמצית מצליחה לעכב את האנזים אלפא-גלוקוזידאז. עיכוב זה מונע את הפירוק המהיר של פחמימות לסוכרים במעי הדק, ובכך ממתן את העלייה החדה ברמת הגלוקוז בדם לאחר הארוחה. עבור מדינה כמו אינדונזיה, המדורגת בין חמש המדינות בעלות שיעור חולי הסוכרת הגבוה בעולם, הגילוי אינו רק עניין בוטני, אלא הכרח קיומי.
למרות שהצמח טרם תורבת באופן נרחב, המדענים רואים בו בסיס לייצור תרופה צמחית תקנית שתוכל להשתלב במערכת הבריאות הלאומית. עלי הצמח, המפוצלים לשתי אונות סימטריות, נסגרים לעת ערב או עם רדת הגשם בתנועה איטית המגנה על רקמותיהם – עדות חרישית לחיוניות של הטבע ששימר את סודותיו בלב היער עד בואם של החוקרים.
ההכרה הממשלתית הגיעה במהרה; המחקר נכלל ברשימת ה-"117 החדשנויות של אינדונזיה" לשנת 2025. עבור ג'וליאנדי וצוותו, זוהי הוכחה לכך שהידע שנשמר במשך מאות שנים בידי המרפאים המקומיים של סולטנות ריאו-לינגה העתיקה, מחזיק בתוכו את המפתח להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21.