טורס, בעל הסדנה "Artesanías Torres", מנהל את מלאכתו לצד בת זוגו מרים סולאנו. עבורם, כל דמות עץ, בובה או צעצוע מסורתי אינם רק מוצר למכירה, אלא כלי קיבול לידע שעבר אליהם מאבותיהם. טורס אינו רואה בגילוף עבודה במובן המודרני של המילה, אלא דרך של ממש לשמור על הזיכרון פועם ונושם בתוך עולם שנוטה לשכוח.
השוק, שהוקם בלב המרכז ההיסטורי של העיר, הפגיש בין המסורת לבין היצירתיות העכשווית של אזור סנטנדר. לצד הצעצועים של טורס, הציג וויליאם פואנטס דמויות עץ עדינות בטכניקת חיתוך ידנית, בעוד חברי קבוצת מלוויווה הדגימו כיצד ניתן להפוך את סיבי צמח ה-"Bejuco" וכותנה טבעית לכלי בית ואמנות בטכניקות קדומות.
האוויר בכיכר נמלא בריחות של דבש מ-"Apiarios Pineda" ומתיקות של ריבת חלב מסורתית מדוכנה של "Doña Fermina". עבור המבקרים שהגיעו לעיר במהלך החג, המפגש עם האומנים היה הזדמנות לראות מקרוב את החומרים שמעצבים את חבל הארץ הזה: סיבי אגבה, חימר אדום ואגוזי טאגווה. כאן, בין הדוכנים, המלאכה היא הכוח השקט שקושר את הקהילה אל שורשיה, במקום בו האמונה הדתית פוגשת את העמל האנושי הפשוט ביותר.