הסקר המקיף שערך קלומג'יט, יחד עם פרופסור נרונגריט מואנגמאי וד"ר כריסטוף ויירה, התמקד בסוג האצות החומות Lobophora. אלו הן אצות המקיפות את שוניות האלמוגים ומצעי הסלע, ולעתים קרובות נעלמות מהעין בשל נטייתן להסתוות. ארבעת המינים החדשים זכו לשמות המנציחים את דורות החוקרים שקדמו להם: L. lewmanomontiae על שם הפיקולוגית חאנג'נאפאג' לואומנומונט, וכן מינים הקרויים על שמם של היסאו אוגאווה, ג'ינדה תימהיד וגריגוריו ולסקז. במחווה זו, קשרו החוקרים הצעירים את גילויים לשרשרת היסטורית של ידע אקדמי במזרח אסיה.
המרקם הגלדני של האצות הללו, שצבען החום העמוק נובע מפיגמנט הפוקוקסנתין המסתיר את הירוק של הכלורופיל, דרש מהצוות דיוק רב. הם לא הסתפקו במראה העין, אלא השתמשו בשיטת ה"ברקוד הגנטי" (DNA barcoding) כדי להבחין בין מינים דומים להפליא. הגילוי המדעי לא רק הוסיף ארבעה שמות לרשימות הטקסונומיות, אלא גם תיעד לראשונה במים אלו שלושה מינים נוספים המוכרים מאזורים אחרים בדרום-מזרח אסיה.
החשיבות של עבודתם של קלומג'יט ועמיתיו חורגת מעבר לזיהוי המינים כשלעצמו. במשך שנים רבות רווחה ההנחה בקרב הקהילה המדעית כי מפרץ תאילנד, בשל היותו אגן רדוד וסגור יחסית עם שיעורי השקעה גבוהים של סחף, עני במגוון ביולוגי בהשוואה לחופי ים אנדמן הפתוחים. הממצאים החדשים מפריכים תפיסה זו ומוכיחים כי מתחת לפני המים העכורים לעתים, רוחשים חיים ייחודיים שטרם זכו לתיעוד.
באמצעות מימון מקרנות מחקר מקומיות ובינלאומיות, החוקרים הראו כי המים הקרובים לחוף הם עדיין כר פורה לתגליות. עבור קלומג'יט, כל דגימה שנאספה מהסלעים היא עדות לכך שהטבע אינו חושף את סודותיו בבת אחת, אלא דורש התבוננות סבלנית ומסירות של אלו המוכנים לחפש את הנסתר בין הגאות לשפל.