הילד הגיע אל דלתות המיון של מכון נאצר מהכפר באסוס שבמחוז קליוביה, כשמצב רגלו הימנית קריטי. פגיעת הירי הותירה נזק כבד: העצם נחשפה, והשרירים וכלי הדם הושמדו כליל. ד"ר מחמוד סעיד, מנהל המכון, גייס מיד צוות משולב של מנתחים פלסטיים, מנתחי כלי דם ואורתופדים, שהחלו לפעול בשני צוותים מקבילים כדי להספיק ולהציל את הגפה לפני שיהיה מאוחר מדי.
האתגר המרכזי שעמד בפני הצוות היה גילו הצעיר של המטופל. בכלי דם של ילד כה קטן, כל תפר דורש דיוק של חוט השערה. תחת הגדלה של פי ארבעים, נדרשו הרופאים לחבר מחדש עורקים וורידים זעירים בעזרת מחטי ניתוח שאורכן אינו עולה על 3 מילימטרים. רגע של חוסר ריכוז היה עלול להוביל לחסימה שתחרוץ את גורל הרגל.
במשך שתים-עשרה שעות רצופות, עמל הצוות על שחזור הרקמות והחזרת זרימת הדם. רק כאשר הצבע המקומי החל להשתנות והדופק חזר לפעום בקצה הגפה, נשמו הרופאים לרווחה. הילד, המכונה בתקשורת המקומית "הילד מבאסוס", הועבר ליחידת הטיפול הנמרץ תחת השגחה צמודה, שם החל בתהליך שיקום ארוך.
הניתוח הסתיים כאשר קרני השמש הראשונות החלו להשתקף על מי הנילוס הסמוכים למכון. במקום שבו האלימות הותירה חורבן, הצליחה סבלנותם של בני אדם, המצוידים בחוט וזכוכית מגדלת, לארוג מחדש את סיבי החיים.