דרסט, בן 43, נולד עם שיתוק מוחין. גראסלי, חברו מילדות, הוא ממייסדי העמותה Extreme Motus שבפייסון, יוטה — כשלוש מאות מייל צפונית לזאיון — שם בונים את הכיסאות. את העיצוב המקורי תרם דייל פיטס, כבאי בגמלאות מפרובו. הכיסא שוקל 55 פאונד, מתקפל אחרי הוצאת שני פינים, וצף במים רדודים.
העמותה 2Live4 גייסה את התרומות שרכשו את הכיסא עבור הפארק. קני ג'רדין, מנהל פיתוח עסקי ב-Extreme Motus, מספר שההסדר עם זאיון נמשך קרוב לשנתיים עד שהכיסא נכנס לשירות ביולי. הוא מקפיד על ההבחנה: פארקים אחרים מארחים כיסאות שטח, אך אלה בבעלות ארגונים חיצוניים. בזאיון הכיסא שייך לפארק עצמו.
הכיסא אינו ממונע ודורש אדם שני שידחף. הרוכבים והמלווים עוברים הדרכה קצרה לפני היציאה, ומקבלים אישור נגישות לנסיעה בכביש הנופי של קניון זאיון — הכיסא אינו נכנס לאוטובוסי ההסעה. אפשר לקחת אותו לשביל פארוס, לטיילת הנהר, לבריכות האמרלד התחתונות ולסלע הבוכה.
מסעותיהם של השניים מתועדים בחשבון טיקטוק עם יותר מ-400 אלף עוקבים: הכיסא על סלע, על שדות שלג, ובפארק טרמפולינות מקורה. אמו של דרסט, כריסטין דרסט, מופיעה בסיקור המקומי של הטיולים. הם היו גם בברייס קניון.
ב-2025 הקימו השניים עמותה נוספת, Outdoor Access Project, שמארגנת את "ברסרקר בליץ" — מסלול מכשולים מותאם בפארק משפחת קוק בפלזנט גרוב, יחד עם מנהלת הפנאי של העיר מייגן זולינגר. בשנה הראשונה הגיעו חמישים ילדים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, והאירוע זכה בפרס של איגוד הפארקים והפנאי של יוטה. מארגנים בגרנד ג'נקשן שבקולורדו ובטקומה שבוושינגטון כבר שאלו כיצד לארח אירוע משלהם.
ארבעת הפארקים הלאומיים הנוספים של יוטה — ברייס קניון, קפיטול ריף, קניונלנדס וארצ'ס — פועלים כעת להסדר דומה.