ססיליה ולוסיו הם פנסיונרים. את השיפוץ מימנו מחסכונות של חיים שלמים, ואחרי השריפה נותרו רק קירות מפויחים. סיבת השריפה עדיין לא ידועה. בינתיים הם מתגוררים בביתו של שכן. לדברי אחד השכנים הם מזועזעים מאוד, והמשפחה משתדלת לא להישאר שם זמן רב בגלל הריח שהשאירה השריפה.
מה שקרה אחר כך לא הגיע מעירייה וגם לא מארגון צדקה. תושבי הרחוב התארגנו בעצמם. אנשים שלא פגשו את בני הזוג מעולם הגיעו לפנות את ההריסות ולתכנן את השיקום. הם אוספים לוחות גבס, צבע וציוד חשמל כמו כבלים, שקעים ומתגים, ומציעים לעשות את העבודה בעצמם.
שכנה בשם רוקסנה מרכזת את המבצע. היא אוספת חומרים וגם תרומות כספיות, והאתר המקומי Rosario3 פרסם את מספר הטלפון שלה כדי שהתורמים יפנו אליה ישירות. המארגנים גם נאלצו להזהיר את השכנים: ברחבי העיר הופץ פרט של חשבון העברה שהם לא אישרו, ולכן ביקשו מכל מי שרוצה לתרום כסף לבדוק איתם את הפרטים לפני כן.
את המשפט הזה אמר חואן, אחד השכנים שהתנדבו לעבודה. העבודה עצמה מחכה. יש אנשים שמוכנים לעבוד, יש תוכנית, ויש זוג קשישים שמחכה לחזור הביתה. חסרים רק הגבס, הצבע והכבלים.
רוסריו שוכנת על הגדה המערבית של נהר פרנה, ובמטרופולין שלה חיים כמיליון ושלוש מאות אלף בני אדם. בעיר גדולה כזאת אפשר לגור שנים באותו רחוב בלי להכיר את השכנים. ברחוב של ססיליה ולוסיו השריפה הביאה אנשים זרים עד לדלת ביתם.
"אנחנו מוכנים לבנות את הבית מחדש, אבל היום אנחנו תקועים, כי אנחנו צריכים את החומרים."