הארגון פועל במחוזות הנרי וסטארק שבצפון־מערב אילינוי, ומסייע לקשישים ולאנשים עם מוגבלות להישאר בבתיהם בבטחה. המתנדבים בונים את הרמפות ללא תשלום. אחרי שהן מוכנות, בעלי הבתים יכולים לצאת לתורים אצל הרופא, לבקר את המשפחה, או פשוט לשבת בחוץ בלי לחשוש מנפילה.
שרה סניידר, המנהלת של הארגון, מכירה את קצב הצמיחה מקרוב. כשהצטרפה ב־2011, נבנו עד אז 42 רמפות בסך הכול. "הגעה לרמפה ה־500 היא הישג יוצא דופן," אמרה, "אבל מה שאנחנו באמת חוגגים זה 500 משפחות שחייהן השתנו."
המספרים שמאחורי העבודה הזאת פשוטים ונוקשים. חוק האמריקאים עם מוגבלויות קובע שיפוע מרבי של 1:12 — שלושים סנטימטר של רמפה לכל שניים וחצי סנטימטרים של הפרש גובה. מרפסת כניסה בגובה של כשישים סנטימטרים דורשת, אם כן, רמפה באורך שבעה מטרים ומעלה, ועוד משטחי נחיתה בשני הקצוות. בתים פרטיים פטורים מהחוק, אבל צוותי המתנדבים מאמצים את התקן בכל זאת. הם בונים במקטעים מוכנים מראש, וצוות אחד מסיים בדרך כלל ביום עבודה אחד.
נפילות הן הגורם המוביל למוות מפציעה בקרב אמריקאים בני 65 ומעלה, ורובן מתרחשות בבית. מדרגות הכניסה הן נקודה שכיחה במיוחד, ולעיתים קרובות הן הסיבה שבגללה מטופל משוחרר מבית חולים או ממוסד שיקומי אל בית אבות במקום אל ביתו שלו. מתכנני שחרור מבתי חולים מתייחסים להתאמות מהסוג הזה — מאחזי יד, מעקים, רמפות — כתנאי לחזרה הביתה.
הארגון הארצי שממנו צמח הסניף במחוז הנרי החל את דרכו במידלנד שבטקסס ב־1973, כשקבוצת מתנדבים הקדישה שבת אחת באביב לתיקון בתיהם של שכנים שלא יכלו לשלם עבור העבודה. במשך 26 שנים הוא נשא את השם "חג המולד באפריל", על שם אותו יום יחיד. היום פועלים תחתיו כמאה סניפים ברחבי ארצות הברית, רובם מאוישים במתנדבים.
מה שאנחנו באמת חוגגים זה 500 משפחות שחייהן השתנו.