בלדארס, חוקר בארגון Provita, אינו פועל לבדו. הכפר הקטן, ששימש פעם כנקודת העגינה היחידה של כריסטופר קולומבוס ביבשת דרום אמריקה, הפך תחת הנהגתו למבצר של שימור טבע. מדי שנה, עם התקרב חודש אפריל, הקהילה כולה נרתמת למשימה: ניטור הקנים בחופים כמו מקוריטו ולוס גארזוס, והגנה עליהם מפני טורפים וציידים. זהו מאבק שקט נגד הזמן ונגד נסיבות כלכליות קשות, הנשען על מסירותם של אנשים שבחרו להגן על היצורים השבריריים הללו.
הצב המקורנן, המצוי בסכנת הכחדה קריטית, ניכר במקור צר וחד הדומה למקורו של עוף דורס, כלי עבודה מדויק המאפשר לו לשלות ספוגי ים מבין נקיקי הסלעים. בתוך החול החם, הטמפרטורה היא שקובעת את גורלם של הצבונים; חום העולה על 29.3 מעלות צלזיוס יביא לכך שרוב הבוקעים יהיו נקבות, עובדה ביולוגית שבלדארס וצוותו עוקבים אחריה בדאגה ובתקווה בכל עונה מחדש.
ההישג המשמעותי ביותר של בלדארס אינו נמדד רק במספרים, אלא בשינוי העמוק שהתחולל בנפשם של תושבי המקום. כ-290 תלמידי בתי הספר ביישוב נוטלים חלק פעיל בלימוד ובשמירה, לומדים להכיר את צבי הגלד הענקיים ואת הצבים הירוקים הפוקדים את חופיהם. כאשר הילדים כורעים לצד הקנים ב-מקורו כדי לצפות בבקיעה, הם אינם רואים רק משאב טבע, אלא חלק בלתי נפרד מביתם.
גם כאשר תנאי החיים בוונצואלה הופכים מורכבים, הפרויקט ממשיך לפעול ללא הפסקה מאז 2003. בלדארס ושותפיו המקומיים מוכיחים כי גם בנקודה המבודדת ביותר, שבה היער והים נפגשים בבדידות מזהרת, יכולה יד אנושית עדינה לשנות את גורלו של מין שלם.