במשך עשורים, רכבות בבנגלדש התנהלו תחת חוק בלתי כתוב: הגעה ליעד נחשבה להצלחה, גם אם הקטר נאלץ לנסוע לאחור. היעדרן של מסובבות תקינות אילץ את הנהגים לפעול במצב המכונה "אף ארוך קדימה", שבו גוף המנוע מסתיר את המסילה ומותיר את הנהג תלוי לחלוטין בתצפיתנים ובאותות חיצוניים. המציאות הזו גבתה מחיר דמים כבד, כפי שאירע באוקטובר 2023 בעיר בהאיראב, כאשר התנגשות קטלנית הסתיימה באובדן חייהם של 17 בני אדם.
באבו, שהצטרף לרכבת בנגלדש מתוך תחושת מחויבות למדינה שמימנה את לימודיו, סירב להשלים עם ההזנחה. הוא החל לתכנן סדרת פתרונות הנדסיים בעלות נמוכה, כשהמרכזי שבהם הוא מתקן המסובבת האוטומטי שפיתח במו ידיו. במקום עשרה פועלים המאמצים את שריריהם מול מכונה של 72 טונות, המערכת של באבו מאפשרת סיבוב מדויק ובטוח בלחיצת כפתור, תוך שימוש במשאבים מקומיים ובתכנון קפדני.
ההכרה העולמית לא אחרה לבוא. בשנת 2025 הפך באבו לבנגלדשי הראשון שזכה בפרס "סטיבי" הכסוף למנהיג הטכנולוגי החדשני של השנה, לצד פרס מפעל חיים מוזהב. אך עבור המהנדס מללמונירהאט, הפרסים היו רק אמצעי למטרה גדולה יותר. הוא ראה בכל בורג ובכל לוח בקרה חלק מחזון רחב: להפוך את בנגלדש למדינה שאינה רק מייבאת טכנולוגיה, אלא בונה את קטריה ומנועיה בעצמה.
בימים אלו נפרד באבו מהמסילות המקומיות כדי לצאת ללימודי דוקטורט באוניברסיטת לואיזיאנה טק בארצות הברית. הוא מגדיר את הנסיעה הזו כאיסוף ידע שיוחזר אל מולדתם של הנהגים והפועלים שהכיר. תנועת הפלדה המדויקת של "אודומו" נותרת מאחוריו, עדות דוממת לכך שגם במקומות שבהם התשתית קפאה בזמן, אדם אחד עם חזון טכני ומצפון אנושי יכול להניע את הגלגלים מחדש.