לפני העלייה לבמה לקחו אותם לאולפן שידור, שם השתתפו בפעילות דו־לשונית. זה עזר. המתח שיש לילד בן עשר מול חמש מאות אנשים זרים אינו נעלם, אבל הוא נעשה נסבל.
השירים שבחרו היו שניים: שיר שמחה וחגיגה, ושיר המעודד את צאצאי האטאיאל להמשיך בדרכם. את האימונים האינטנסיביים התחילו באוגוסט. אבל העבודה האמיתית נעשית לאורך כל השנה, בשיעורי השירה המסורתית המתקיימים מדי שבוע — שם נשמרת שפת השבט, במקום שבו היא עדיין נשמעת מפי דוברים.
בית הספר, שנוסד ב־1933 ונקרא בשפת האטאיאל Pqwasal Biru Naro, בנה את המוזיקה לתוך תוכנית הלימודים. לצד המקהלה פועלת בו גם להקת קסילופונים מעץ. השילוב אינו מקרי: שתי הקבוצות הן חלק מלימודי השפה, לא תוספת לה.
המקהלה הזאת כבר יצאה אל העולם. ב־2016 קיבלה מדליית כסף בפסטיבל המקהלות הבינלאומי בהוי אן שבווייטנאם; ביולי 2024 נסעו עשרים וארבעה תלמידים, שלושה מורים ושלושה תלמידי חטיבת ביניים להונג קונג וחזרו עם שני פרסי זהב — אחד בקטגוריית הפולקלור הפתוחה, אחד בקטגוריית מתחת לגיל שתים־עשרה. הרפרטואר שלהם כלל אז שיר הרים של שבט הבונון, עיבוד לשיר האטאיאלי רימוי סו לה, ומנגינת עם אינואיטית בשם tavunga. את הנסיעה מימנו המרכז הטייוואני למוזיקה מקהלתית, ארגון יוצאי מחוז ג'יאיי בטאיפיי ותורמים עסקיים.
בין הילדים שעמדו על הבמה יש תלמיד כיתה ה' שרוצה להיות מורה למתמטיקה, ושכבר נסע פעם למלזיה במסגרת משלחת התנדבות. יש תלמיד כיתה ו' שחולם לשחק כדורסל מקצועני, ושאוהב ללמוד על התרבות המסורתית ולפגוש אנשים שונים ממנו.
סביבם, באותו אולם, דיברה סגנית הנשיא על שלושה נושאים: הלחץ על מערכת הסחר החופשי העולמית, מזג האוויר הקיצוני, והביטחון הגאופוליטי. ארוחת הבוקר הלאומית לתפילה נערכת בטאיפיי מאז 2001, בארגון משותף של כמה זרמים פרוטסטנטיים, ואינה נטולת מחלוקת — הכנסייה הפרסביטריאנית בטייוואן, הגדולה שבזרמים בקרב הקהילות הילידיות, פרשה ממנה בשנים קודמות בשל עמדתה בשאלת מעמדה של טייוואן.
הילדים שרו בשפה שמעטים באולם הבינו. הדיווח מספר שקולותיהם הצלולים חדרו ללבבות. למחרת חזרו אל הכפר שבהר.