היצורים החדשים, השייכים למשפחת הציקדיות, הם זעירים — אורכם מילימטרים ספורים בלבד — וניחנים במראה המזכיר צפרדעים קטנות. גופם ירוק, עיניהם בולטות קדימה, ורגליהם האחוריות מקופלות לצד גופם באופן המאפשר להם לזנק בעוצמה ממקומם. למרות הדמיון החיצוני הרב ביניהם, כל מין נושא עמו חותם ביולוגי ייחודי.
זיהוי המינים החדשים דרש מהלדן התבוננות דקדקנית תחת מיקרוסקופ במעבדתו באוניברסיטת אנגליה רסקין. בסוג זה של ציקדות, המראה החיצוני כמעט זהה, וההבדל המכריע טמון במנגנוני הרבייה — מבנים מורכבים הפועלים כ"מנעול ומפתח" ומבטיחים כי כל מין יתרבה רק עם בני מינו. הדיוק הטבעי הזה הוא שאפשר להלדן להפריד בין המינים השונים ולהגדירם כחדשים למדע.
עבור הלדן, שהוביל משלחות סטודנטים לפארק קיבאלה בעשור האחרון, העבודה ביער הגשם הייתה כרוכה במאמץ גופני ובסבלנות רבה מול החום והלחות המעיקה. הוא מתאר את הגילוי כמעשה של סיפוק שקט, עדות לבריאותה של המערכת האקולוגית ביער, שבו החרקים הזעירים הללו משמשים מזון חיוני לציפורים ולעכבישים.
לאחד המינים החדשים העניק הלדן את השם Batracomorphus ruthae, כמחווה לאמו רות, מדענית שהלכה לעולמה בשנת 2022. היא הייתה זו שהציתה בו לראשונה את התשוקה למחקר המדעי, וכעת שמה קשור לנצח באחד מתושביו הקטנים והנסתרים של היער האפריקאי.