הילד הגיע אל המרכז הרפואי כשרגלו הימנית מרוסקת. פגיעת כדור רסס הותירה את הרגל ללא עור, ללא שריר וללא כלי דם, כשהעצם חשופה לחלוטין לאוויר החדר. במקרים כאלה, הרפואה המסורתית נוטה להרים ידיים ולוותר על הגפה כדי להציל את חיי המטופל, אך פרופ' ואאל עייאד, מומחה לכירורגיה פלסטית, החליט לנסות את הבלתי אפשרי.
שני צוותים פעלו במקביל תחת אורות הניאון החזקים. בעוד צוות אחד מנקה את אתר הפציעה משיירי המתכת והרקמה הנמקית, הצוות השני עמל על קצירת שריר הרחב-גבי מגבו של הילד. המבצע דרש דיוק של שענים; תחת המיקרוסקופ, המנתחים חיברו עורקים וורידים באמצעות חוטים שקוטרם אינו עולה על 0.02 מילימטר — דקים בהרבה משערת אדם.
במשך כל אותו זמן, צוות המרדימים בראשות ד"ר מוחסן בדאווי שמר על האיזון העדין של החיים, מוודא כי גופו הקטן של הילד יעמוד במעמסה של חצי יום על שולחן הניתוחים. לא היה מדובר רק בטכנולוגיה, אלא בתיאום אנושי מושלם בין רופאים כמו ד"ר אחמד עומר בחלאס וד"ר עמר ח'לאף, שפעלו בסינרגיה שקטה.
בסיום השעה השתים-עשרה, כאשר הדם החל לזרום מחדש אל הרגל המשוחזרת והפעימות נשמעו במכשיר הדופלר, התברר כי הרגל ניצלה. במרכז הרפואי הציבורי שעל גדת הנילוס, מקום שבו נלחמים יום-יום על בריאותם של דלת העם, הוכיחו הרופאים כי מסירות אנושית ודיוק טכני יכולים להפוך גורל שנראה חתום מראש.