בדרך היא סיפרה לו לאן היא נוסעת. חבר עיוור הזמין עבורה את הנסיעה, כדי שתגיע בזמן לבחינת קונקורסו באוניברסיטת המדינה של סנטה קטרינה. בברזיל, קונקורסו הוא מבחן תחרותי בכתב, שדרכו מאיישים משרות בשירות הציבורי ובאוניברסיטאות ציבוריות. המועמדים צריכים להגיע למקום הבחינה לפני שהשערים נסגרים בשעה קבועה, ומי שמאחר אינו נבחן.
נהג אחר אולי היה מסיים את הנסיעה ונוסע הלאה. סאוטנר עצר ובדק היכן בדיוק מתקיימת הבחינה. התברר שהכתובת ששלחה אותה לשם הייתה שגויה לגמרי. הוא שינה את המסלול באותו רגע, כדי להביא אותה למקום הנכון לפני תחילת הבחינה.
אילו הנסיעה הייתה מסתיימת מול הבניין הריק, היא הייתה נשארת לבדה ברחוב לא מוכר. השעון היה ממשיך לתקתק, ולא היה לה איך לדעת שהיא במקום הלא נכון. כדי לתקן את הטעות הוא היה צריך לשים לב לפרט אחד שלא התאים ולהחליט שזה עניינו.
סאוטנר עצמו סיפר את הסיפור, והוא נכלל בספר «100 סיפורים יוצאי דופן של נהגי אובר». את הספר ערך מרלון לוז, שהזמין נהגים דרך ערוץ הטלגרם שלו לשלוח סיפורים אישיים, ובחר מתוכם את אלה שנכנסו לספר.
במפקד האוכלוסין של 2022 נמנו בברזיל 7.9 מיליון בני אדם שמתקשים לראות גם עם משקפיים. זה הקושי התפקודי הנפוץ ביותר שנרשם במדינה. בבחינות לשירות הציבורי הפדרלי שמורים לאנשים עם מוגבלות לפחות חמישה אחוזים מהמשרות. מועמדים עיוורים יכולים גם לבקש טופס בחינה בכתב ברייל, זמן נוסף או מקריא, שקורא בקול את השאלות ורושם את התשובות. כל ההתאמות האלה חשובות רק למי שמגיעה בזמן לחדר הבחינה.