ניתוח קטרקט אורך בין 15 ל־30 דקות. מוציאים את העדשה הטבעית שהתעכרה, מכניסים עדשה תוך־עינית, והמטופל הולך הביתה באותו יום בהרדמה מקומית. מה שהפך אותו לבלתי אפשרי כאן לא היה הרפואה אלא המרחק. החלק היוטהי של אומת הנאוואחו משתרע על כ־1.2 מיליון דונם מדרום לנהר סן חואן, מופרד משאר יוטה בקניונים ובדרכים לא סלולות. מי שנזקק לניתוח נסע לבלנדינג.
חדר הניתוח נבנה בשותפות בין מרכז העיניים ע"ש ג'ון א' מורן, מערכת הבריאות של נאוואחו יוטה וקרן סווה, שמימנה את הבנייה. רווינה טוקר, עוזרת רופא במרכז הבריאות, ומייקל ג'נסן, המנהל הכללי של מערכת הבריאות, הפעילו אותו יחד עם קרייג ג'יי צ'איה מצוות ההסברה הקהילתית של מורן וג'ניפר ליאו מיוזמת ראיית האינדיאנים האמריקאים של סווה.
מרכז מורן מקיים בדיקות ראייה בחלק היוטהי של אומת הנאוואחו מאז 2012. הממצא שחזר שוב ושוב היה שרוב העיוורון שראו לא היה גזר דין: 73 אחוזים ממקרי העיוורון הדו־עיני היו ניתנים לטיפול או למניעה. מה שחסר היה לא ידע רפואי אלא קרבה. מבין 200 הניתוחים שבוצעו מחוץ לשמורה בין 2013 ל־2020, 92.5 אחוזים עברו ללא סיבוכים.
מונומנט ואלי יושבת בגובה של כ־1,600 מטר, וחשיפה מוגברת לקרינה על־סגולה בגובה כזה מזרזת היווצרות קטרקט. מחוז סן חואן משתרע על כ־20 אלף קילומטרים רבועים ומונה כ־15 אלף תושבים — כשני אנשים לקילומטר רבוע. בבתים רבים בקהילות אולג'טו ונאוואחו מאונטיין אין מים זורמים או חשמל מהרשת, עובדה שמשנה גם את הוראות הטיפול שלאחר הניתוח, כשהיגיינה במים נקיים היא חלק מהן.
מה שחסר לא היה ידע רפואי אלא קרבה.
קרן סווה נוסדה ב־1978 במישיגן, בין השאר בידי האפידמיולוג לארי בריליאנט, שעבד על מסע מיגור האבעבועות השחורות של ארגון הבריאות העולמי בהודו, ובידי ראם דאס. הפרויקט הגדול הראשון שלה היה תוכנית קטרקט בנפאל. כמעט חמישים שנה אחר כך, אותה קרן שילמה עבור החדר שבו סנדרה פלטשר קיבלה את ראייתה בחזרה, כמה קילומטרים מביתה.