ב־1863 הגיעו אל האלמוגית ספינות פרואניות, בהן רוזה אי כרמן. אנשי הצוות ירדו לחוף והציגו את עצמם כקשורים לפעילות מיסיונרית — לא באלימות גלויה אלא בהונאה. הם הזמינו את התושבים לעלות על הסיפון, ושם נעלו אותם מתחת לסיפון. שכנתה של נוקולאלאה, פונאפוטי, נפגעה באותה תקופה.
היעד היה מכרות הגואנו באיי צ'ינצ'ה ומטעי החוף. העבודה הייתה חפירה ונשיאה של לשלשת עופות ים שהצטברה במשך מאות שנים על איים ללא גשם, עמוקה לעתים עשרות מטרים; האבק גרם למחלות נשימה. בסוף אותה שנה, אחרי לחץ דיפלומטי ודיווחים על תמותה, הורו הרשויות בפרו על החזרת החטופים. כמעט איש מהם לא שב לטובאלו — אבעבועות שחורות ודיזנטריה הרגו רבים בדרך חזרה, וכמה מהספינות הפיצו את המחלות באיים שבהם הורידו ניצולים.
הסרט, The Stolen Laevans of Tuvalu: The Peruvian Slavery Nightmare, נוצר במסגרת קורס התיעוד של החוג לעיתונאות ולימודי תקשורת באוניברסיטת פיג'י, בהפקה משותפת עם הקאופולה — הזרוע המבצעת הנבחרת של השלטון המקומי בנוקולאלאה. הוא אינו נעצר ב־1863. הוא עוקב אחר החוסן של הדורות שבאו אחר כך ומחבר את ההיסטוריה ההיא אל מה שמאיים על האי היום: שינוי האקלים ועליית פני הים.
ראש ממשלת טובאלו, פלטי טאו, אמר שהסרט הוא תזכורת עוצמתית לעוולות ולאי־השוויון שעמו נחשף אליהם. הרקטורית, פרופ' שאיסטה שמים, אמרה שהוא נועד לקהל בינלאומי רחב יותר. ההקרנה בטובאלו נערכה במסגרת פסטיבל האמנויות פאקאאפו טובאלו; הקרנת הבכורה בפיג'י נקבעה לספטמבר 2026, לפני מסלול מתוכנן בפסטיבלי קולנוע בעולם. האוניברסיטה מגדירה את מטרת הפרויקט כשימור פרק בהיסטוריה של טובאלו והאוקיינוס השקט ותרומה לדיון הנמשך בצדק מתקן.