ולנסואלה סאנצ'ס הקים את הארגון שלו בשנת 2015, מתוך הערצה למחווה אנושית כמעט בטבע: זכר קרפדת דרווין נושא את ראשניו בתוך שק הקול שלו, מגונן עליהם עד שיבשילו לחיים עצמאיים. כעת, תחת תוכנית "RECOGE" החדשה, צ'ילה מבקשת לאמץ את אותה אחריות הורית כלפי המינים Rhinoderma darwinii ו-Rhinoderma rufum. התוכנית, שתתפרס על פני 15 שנים, היא הראשונה מסוגה המוקדשת כולה לדו-חיים במדינה.
הקרפדה, שהתגלתה לראשונה על ידי צ'ארלס דרווין בסיורו ב-1834, היא יצור של הסוואה ותעתוע. צבעה הירוק-חום והחוטם המחודד שלה מאפשרים לה להיטמע בין עלי השלכת של יערות ה-Nothofagus. אך למרות חוסנה הטבעי, היא עומדת חסרת אונים מול פטרייה קטלנית המאיימת על עורה וצמצום מרחבי המחיה שלה לטובת מטעים תעשייתיים.
האתגר המרחף מעל התוכנית הוא גורלה של הקרפדה הצפונית. היא לא נראתה בטבע מזה עשורים, והחשש כי כבר נעלמה מן העולם כבד מנשוא; הכחדתה תהיה האובדן המתועד הראשון של חיית בר מקומית בצ'ילה המודרנית. אחת המטרות המרכזיות של המאמץ הנוכחי היא לאתר ולו אוכלוסייה אחת ששרדה ממין זה במישור החוף של אזורי ולפראיסו וביוביו.
הצליל המלווה את עבודתם של החוקרים ביער אינו קרקור עמוק כמצופה מדו-חי, אלא שריקה קצרה ודקה המזכירה קול של ציפור קטנה. זוהי שריקה של קיום עיקש. בתוך המעבדות של גן החיות הלאומי ובאוניברסיטת קונספסיון, עובדים כעת על ריבוי בשבי כדי להבטיח שהצליל הזה לא יהפוך לזיכרון בלבד. המאבק של ולנסואלה סאנצ'ס ושל 24 הארגונים השותפים לו הוא הוכחה לכך שגם יצור הנכנס בקלות בכף יד של אדם, ראוי לכל כוחה של מדינה המבקשת לשמור על נשמתה הפראית.