ילוד בשבוע העשרים ושישה נמצא, בלשון הספרות הרפואית, על גבול היכולת לחיות. הריאות עדיין בשלב מוקדם של התפתחותן ואינן מייצרות מספיק סורפקטנט, החומר שמונע מכיסי האוויר לקרוס. הצוות סיפק תמיכה נשימתית מתמשכת, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע.
ואז התברר שהלב לא עוזר. חלל בלב שהיה אמור להיסגר מעצמו נותר פתוח — הצינור העוברי שמאפשר לדם לעקוף את הריאות כל עוד החמצן מגיע מן השליה. אצל תינוק שנולד במועד הוא נסגר בתוך יממה עד שלוש. אצל פגים קיצוניים הוא נשאר פעור, מחזיר דם אל הריאות ומכביד על כל נשימה.
בזקטקאס אין מי שמנתח לב של תינוקת כזאת. בית החולים הכללי של ISSSTE הוא היחיד של המוסד במדינה שמונה כמיליון ושש מאות אלף תושבים, וניתוחי לב ילודים מורכבים אינם מבוצעים בו. התינוקת הועברה אל בית החולים האזורי ולנטין גומס פאריאס בחליסקו, מרכז ההפניות העילי של ISSSTE למערב המדינה — כשלוש מאות ועשרים קילומטרים, כארבע שעות וחצי של אמבולנס. שם נסגר החלל בניתוח, דרך חתך קטן בין הצלעות, בלי לעצור את הלב.
האם מספרת שאנשי בית החולים נתנו לה contención — מילה ספרדית שמשמעה החזקה, בלימה, תמיכה רגשית של מי שלא נותן לך להתפרק — ושהתנהגו כלפיה כבעלי ברית. לא כמטפלים בלבד. כבעלי ברית.
ההחלמה הושלמה, אבל העבודה לא נגמרה עם השחרור. הצוות תכנן מעקב רפואי לחמש שנים קדימה: ראייה, שמיעה, התפתחות מוטורית ושפה — התחומים שבהם לידה מוקדמת מאוד גובה לעתים את מחירה מאוחר, שנים אחרי שהתיק נסגר.