השינוי שהוביל וולפורד לא היה מהלך פתאומי של התלהבות, אלא עבודה שקטה וממושכת שנפרסה על פני עשרים שנה. הוא בחר לוותר על הפרנסה המשפחתית המסורתית לטובת חזון אחר: השבת האי למצבו הפראי, כפי שתיעד אותו הנווט מתיו פלינדרס בשנת 1802. המשימה דרשה דיוק כמעט כירורגי. בין החודשים מאי ודצמבר 2025, האי נסגר לחלוטין בפני בני אדם, בעוד מסוקים חרשו את השמיים בדפוסי רשת מדויקים ורחפנים תרמיים סרקו כל נקיק בסלע.
התוצאה היא מה שליז מקטאגרט, האקולוגית שהובילה את הפרויקט, מכנה "הדברה מלאה של חמישה מינים". זהו מעשה רדיקלי שבו הוסרו מהאי לא רק חולדות ועכברים, אלא גם חתולי פרא, בקר וכבשים שהושארו מאחור. חמישה מינים שהפר את האיזון העדין של הצמחייה המקומית הוסרו בזה אחר זה כדי לאפשר לעצי האלון ולשיחי הדייזיבוש לשוב ולצמוח מבלי שיירמסו או ייאכלו בטרם עת.
האי נפתח מחדש למבקרים בינואר 2026, אך תחת כללים נוקשים של אבטחה ביולוגית. המטרה כעת היא להכין את השטח לשובו של הוולבי-ארנבי המפוספס, יונק קטן שנעלם מנופי האזור מזמן. הילדים מבית הספר הסמוך באליסטון, שעקבו אחר המבצע מקרוב, כבר לא שומעים רק את רעש המנועים של המסוקים או את קולות הרדיו, אלא את השקט המיוחד של מקום שלומד לנשום מחדש בכוחות עצמו.
בתוך שטח המרעה לשעבר, שבו דרכו פעם אלפי פרסות של כבשים, האדמה מתחילה להחלים. המחויבות של וולפורד ומשפחתו מראה כיצד מקום שהיה פעם תחנה חקלאית מבודדת יכול להפוך, בעבודה קשה וסבלנית, למבצר של טבע פראי המוגן על ידי הים.