הפנייה באה מהקהילה. מוקדם יותר השנה פנו חברי הסייקופאי אל דוראן, מייסד קבוצת טכנולוגיית השימור Neblina Labs, וביקשו עזרה במעקב אחר החיה שהם מכנים לאונסיז'ו. הם לא באו בידיים ריקות: תחילה מיפו בעצמם, מתוך היכרות של דורות עם היער, את המקומות שבהם סביר למצוא את הקופים. רק אחר כך הגיעו המיקרופונים.
Cebuella pygmaea שוקל בין 140 ל־150 גרם. הוא חי על שרף עצים — חורץ בשיניו התחתונות חורים כמעט עגולים בקליפה וחוזר אל אותם פצעים חודשים ארוכים, לעיתים עד 1,300 חורי הזנה בגזע אחד מועדף. בית גידולו אינו גוש יער אלא סרט דק לאורך המים, ביערות מוצפים עונתית. קבוצה שלמה מחזיקה טריטוריה של עשירית הקטאר עד ארבעה עשיריות. מי שרוצה למצוא אותו צריך לדעת בדיוק לאן ללכת.
ההקלטה הראשונה לא הכילה קריאה מאומתת אחת. אבל היא כן קלטה את שאר היער — מארג שלם של צלילים שמתוכו בונה עכשיו הצוות מודלים לזיהוי אוטומטי לסקרים הבאים. "התמורה הטובה ביותר לכסף מבחינת מספר המינים שאפשר לשמוע בעלות הנמוכה ביותר", אמר דוראן על השיטה. מקליט מסוג AudioMoth עולה כשמונים דולר; יחידה מקצועית עם מיקרופון חיצוני עולה פי חמישה־עשר.
היעלמותו של המרמוסט הגמדי נחשבת סימן מוקדם להידרדרות היער — כריתה, בירוא, פתיחת דרכים. בסוקומביוס זו אינה הפשטה. מ־1964 ואילך חפרה טקסקו את מרבצי הנפט של המחוז, והדרכים שנסללו אל הקידוחים פתחו את האזור למתיישבים ולכורתי עצים. הסייקופאי עצמם הגיעו לגדות האגואריקו כפליטים: מלחמת הגבול של 1941 עקרה את רובם מפ'ה'ק'ייה, אדמות הביצות של לגרטוקוצ'ה בצפון.
בנובמבר 2023 הורה בית המשפט המחוזי של סוקומביוס למשרד הסביבה להנפיק לעם הסייקופאי רישום בעלות על 42,360 הקטאר מאותה אדמה, בתוך שמורת הטבע קויאבנו — הפעם הראשונה שניתן רישום בעלות בשטח מוגן באקוודור. עד יולי 2025 המסמך עדיין לא נמסר.
בינתיים ממשיכים בני הקהילה להפעיל מלכודות מצלמה ולצאת לסיורים טריטוריאליים נגד ציד וכריתה בלתי חוקיים באותו יער עצמו. את הטכנולוגיה האקוסטית הם לומדים ישירות, כדי שיוכלו להמשיך את הניטור בכוחות עצמם, לאורך שנים, בלי שאיש יעמוד מעליהם.
ישנה עדות ישנה מאקוודור שכדאי לזכור כאן: אחרי שנלכדו חיות משתי קבוצות שנחקרו, שיעור הקריאות של הניצולים ירד באופן מדיד. הקופים הגיבו ללחץ הציד בכך ששתקו. שקט בהקלטה אינו בהכרח היעדר.