בתחילת ספטמבר נכנס לחדר הניתוח. ד"ר לה הונג פוק, לצד ד"ר דאנג לה הואנג נאם וד"ר נגוין אנה קוק טאי, האריך את גיד אכילס בכ-5 סנטימטרים, ואת גיד המכופף הארוך של הבוהן ואת הגיד השוקתי האחורי בכ-3 סנטימטרים. הם כרתו את שרירי הכף המכווצים, והחזירו את הקרסוליים לזווית פיזיולוגית של 90 מעלות — הזווית שבה אדם עומד בלי לחשוב על כך.
המתיחה יצרה חסר עורי של כשני סנטימטרים. המנתחים כיסו אותו במדף רקמה, והתקינו מסגרת קיבוע חיצונית דרך עצם השוק ועצמות הרגל, כדי להחזיק את המבנה החדש עד שיתייצב.
עקמומיות מולדת של כף הרגל היא אחד המומים השלדיים הנפוצים ביותר. בתינוקות היא מטופלת בשיטת פונסטי — מניפולציה ידנית וגבס שבועי, לעתים חיתוך עורי של גיד אכילס בהרדמה מקומית, ואחריהם סד הרחקה שנועל את הרגליים במקומן. אין ניתוח פתוח, אין אשפוז. אך כשהשלד מבשיל, העצמות עצמן מתעצבות סביב העיוות, והתיקון הופך למשימה כירורגית של שחרור רקמות רכות, חיתוך עצם או מתיחה הדרגתית במסגרת טבעות — הרעיון שגבריאיל איליזארוב פיתח בקורגן הסובייטית.
איגנסיו פונסטי פרסם את תוצאות הגבס שלו ב-1963, ואז נותר כמעט בלי קוראים שלושה עשורים. השיטה התפשטה בעולם רק כשהורים החלו להעביר אותה ביניהם ברשימות דיוור באינטרנט בשלהי שנות התשעים. מי שנולד לפני כן, או במקום שבו הידע לא הגיע בזמן, גדל עם העיוות.
הוא שוחרר ב-4 בספטמבר. הלך במסדרון בצעד מאוזן, שני העקבים על הרצפה.
בית החולים שבו נעשה הדבר נפתח ב-2002 ברחוב נגוין הווה בהווה, כבית חולים מלמד של פקולטה שקדמה לה נוסדה ב-1957. הוא עובד לצד בית החולים המרכזי של הווה, שקיים מ-1894. שני מוסדות בעיר אחת, ובתוכם צוות שבחר להשקיע ניתוח מורכב באדם שהחמצת חלון הטיפול שלו קרתה עשרים שנה קודם — ולא בגללו.