אנג'לס ואסקס כרעה על גדת המים לצד ראש עיריית או פוריניו, אלחנדרו לורנצו. עבור הצבים הללו, זהו סופו של מסע זמני; הם הוצאו מהאזור לפני תחילת העבודות כדי להגן עליהם בשעה שטרקטורים ואנשי מקצוע פינו צמחייה זרה ושיפרו את איכות המים. השריון הכהה שלהם, המעוטר בנקודות צהובות עדינות, נבלע במהירות בין צמחי המים של הביצה המשוקמת.
צב הביצה האירופי (Emys orbicularis) נחשב למין בסכנת הכחדה בגאליסיה, ושרידותו תלויה בתנאים מדויקים: מים קבועים, צמחייה עשירה ואזורים חשופים לשמש שבהם יוכלו להתחמם. האתר באס גאנדאראס דה בודיניו, המהווה חלק מרשת Natura 2000, עבר תהליך ניקוי יסודי כדי להבטיח שיוכלו לשוב ולהתרבות בו.
מתחת לקרקעית הבוצית טמונים סיפורים עתיקים עוד יותר. כאן, בין משקעי הנהר, התגלו בעבר כלי אבן מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, עדות לנוכחות אנושית עתיקה שחלקה את אותו נוף עם אבותיהם של הצבים. השבתם כעת היא פעולה של תיקון מול המינים הפולשים, כמו צבגון אדום-אוזן, שדחקו אותם ממקורות המזון שלהם במשך עשורים.
תוכנית השיקום הגאליסית תימשך עד שנת 2028 ותקיף את כל ארבעת המחוזות בחבל. בינתיים, באס גאנדאראס, הצבים ששבו למים הם הראשונים בסדרה של השבות מתוכננות, המבקשות להבטיח שהשם "סאפוקונצ'ו" – שפירושו המילולי הוא "צפרדע עם שריון" – יישאר חלק מהשפה החיה של המקום.